אבץ

אבץ הוא מינרל החיוני לייצור של חלבונים בגוף, ובכך הוא תומך בגדילה,במערכת החיסון, הגלדת פצעים, ייצור דם ושמירה על בריאות העצמות, השיער והעור .

האבץ הוא מרכיב של אנזימים רבים, ולכן הוא מעורב ברוב התהליכים הקשורים לחילוף החומרים .

בנוסף הוא ממלא תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות מערכת העצבים והתפקוד השכלי של העובר בהיריון, ובצמיחה תקינה והתפתחות במהלך הילדות וההתבגרות.

מזונות עשירים בחלבון עשירים גם באבץ. בשר בקר הוא מקור עשיר ביותר לאבץ אך כמות האבץ בדגים ובשר עוף, נמוכה יותר. מקורות נוספים לאבץ הם : גרעיני דלעת, נבט חיטה, זרעי שומשום מלאים, בטנים ואגוזים.

הספיגה של האבץ ממזונות מן החי גבוהה מספיגת האבץ ממזונות צמחיים.

חומרים הנקראים פיטאטים ונמצאים בסוגים שונים של לחם מדגנים מלאים, דגנים מלאים וקטניות, מפחיתים את ספיגת האבץ.

מחסור באבץ מופיע, בדרך-כלל, כאשר הצריכה בלתי מספקת, כאשר הוא אינו נספג היטב מהמזון, כאשר יש איבוד של אבץ או בתקופות בהן קיים צורך מוגבר באבץ.

מחסור באבץ עלול להיווצר במקרים של :
– צריכת קלוריות נמוכה מידי (ובעקבותיה כמות נמוכה מידי של אבץ מהמזון).
– צריכה מוגזמת של אלכוהול.
– מחלות במערכת העיכול.
– צמחונות (מאחר ואבץ ממקורות צמחיים אינו נספג היטב במערכת העיכול).

* עיכוב בגדילה
* תיאבון לקוי
* הגלדה איטית של פצעים
* הפרעה בתחושות הטעם והריח
* זיהומים תכופים
* נשירת שיער
* שינויים ופצעים בעור
* עיכוב בהתבגרות המינית ופגיעה בתפקוד המיני

אכילת מגוון מזונות המכילים אבץ היא הדרך הטובה ביותר לקבלת הכמות הנחוצה לגוף.

צריכה גבוהה מידי של אבץ, נובעת בדרך-כלל , מנטילה של תוספי אבץ .

צריכה של אבץ בכמויות של 450-150 מיליגרם ליום, עלולה לגרום לירידה במאגרי הנחושת בגוף, פגיעה בתפקוד הברזל, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון והפחתה ברמת הכולסטרול הטוב.